דוגמה יוצאת דופן ביופייה של כתב-יד זעיר עם איורים עדינים ונפלאים, שנשתמרה במצב מעולה. הסופר: יהודא ליב מליסא נראה כי כתב-יד זה הינו עבודה מוקדמת של הסופר יהודה ליב בן אליהו הכהן מליסא, פולין, שכתב וצייר הגדה בקופנהגן, דנמרק, בשנת 1769, השמורה היום בדרמשטדט, גרמניה. (ראה הוצאת פקסימיליה: Pessah-Haggadah complete facsimile edition in original size of Codex Orientalis 7 – Hessische Landes- und Hochschulbibliothek, Darmstadt by U Haxen, Graz, 1989) הגדה נוספת מעשה ידי יהודה ליב הכהן, נכתבה גם כן בקופנהגן, בשנת 1779. (ראה: Sotheby's catalogue, Important Judaica, New York, 25.11.1985, no. 19)
יהודא לייב, הסופר של סדר קריאת שמע שלפנינו, השתייך לקבוצה של סופרים נודדים שפעלו באירופה במאה ה-18. נראה כי פעל תחילה באלטונה, שהייתה שייכת לדנמרק ואחר כך נדד לקופנהגן ופעל בה. בהגדה מקופנהגן הוא כותב שהוא "לעת עתה בקופנהגן", מה שמעיד על נדודיו. התאריכים המאוחרים יותר של ההגדות, יכולים להסביר את ההבדל הניכר בסגנון הציורים.
מן הראוי לציין כי בשנת 2016 נמכר בבית המכירות "קדם, " מכתב שכתב רבי יהודה ליב מליסא, בהמבורג (?) בשנת 1726 (מכירה מקוונת 03, פריט 164). מתוכן המכתב עולה שהיה מעורב בהנהגת קהילות אה"ו (אלטונה המבורג וואנדסבק). הקשר האפשרי שלו לרבי ליב, אביה של בעלת כתב- היד, דורש כמובן בדיקה נוספת.
תיאור:
15 עמודי קלף, I+II דפי נייר בקצוות. על דפי הנייר רשימות מאוחרות יותר של אירועים משפחתיים.
8,5 X5,5 ס"מ (בכל עמוד מסגרת קווית בזהב (אבקה) המקיפה את הטקסט והאיורים שמידותיה 4 X 5,5 ס"מ)
15 parchment leaves I+II paper flyleaves inscribed with later notations of family births and other events.
כריכת עור חומה עם עיטורי זהב והטבעה בצד א': B.L.G ובצד ב': 1754
השער:
סדר
קריאת שמע
על המטה
עם ציורים נאים
שייך להבתולה המהוללה
היקרה מ' [מרת] בונה שת"י [שתחיה]
בת האלוף הקצין פו"מ [פרנס ומנהיג]
כהר'ר [כבוד הרב רבי] ליב נר"ו [נטריה רחמנא ופרקיה]
באותיות
אמשטרדם
ע"י הבח' [הבחור] יהודא
ליב מליסא
הכתובת על שער כתב-היד מלמדת כי הספר נכתב עבור בתו של פרנס ומנהיג מכובד בקהילה, הרב רבי ליב.
הסופר, יהודא ליב מליסא (בגרמנית Lissa, בפולנית Leszno), פולין. בכינוי "הבחור", הסופר מעיד על עצמו שטרם נשא אישה.
האיורים לטקסט:
עמ' 1 – הטקסט מוקף בציור של שער. מימין, משה עם לוחות הברית וקרני אור עולות מראשו ("קרן עור פניו", מילולית). אהרן בלבוש הכהן הגדול.
עמ' 2 – איור לקריאת שמע על המטה. ליד שלחן עם נר דולק יושבת אישה ומחזיקה ספר פתוח. במיטת אפיריון ישן גבר. בעריסה שוכב תינוק ולידו דמות יושבת הנראית מגבה (האומנת?) ומנדנדת את העריסה.
עמ' 7ב – ליד מיטת אפיריון יושב גבר חובש מצנפת שינה. לידו שלחן ועליו נר דולק. משרת פושט את גרביו. נעליו על הרצפה.
עמ' 8 – על מיטה יושבת אישה. משרתת מפשיטה את בגדה העליון. מימין, משרתת עומדת ובידה כד וקערה לרחצה. משרתת אחרת מורידה וילון אדום המכסה את החלון.
עמ'9ב – איור ל"המלאך הגואל אותי מכל רע" – מלאך מרחף בשמים ותוקע בקרן, בידו השנייה מחזיק קרן נוספת.
עמ' 11 – איור לפסוק מקריאת שמע על המטה, "הִנֵּה, מִטָּתוֹ שֶׁלִּשְׁלֹמֹה–שִׁשִּׁים גִּבֹּרִים, סָבִיב לָהּ: מִגִּבֹּרֵי, יִשְׂרָאֵל. כֻּלָּם אֲחֻזֵי חֶרֶב, מְלֻמְּדֵי מִלְחָמָה; אִישׁ חַרְבּוֹ עַל-יְרֵכוֹ, מִפַּחַד בַּלֵּילוֹת". (שיר השירים ג, ' ז' – ח'). במיטת אפיריון שוכב המלך שלמה, מזוקן וכתר לראשו. לצידי המטה עומדים לוחמים רבים חובשי קסדות וחרבות בידיהם.
מילות פתיחה מעוטרות:
עמ' 2 – המילה "ברוך" במלבנים בצבע סגול, מעוטרים ברישומי אגרטלים עם פרחים בצבע זהב (אבקת זהב).
עמ' 5 – המילה "ויהי" במגינית עם כתר, שעליה נשענים שני אריות זקופים.
עמ' 6ב – מילות הפתיחה "יי' מה רבו צרי" כתובות על וילון, שמשני צדדיו לוחמים וחרבות בידם.
עמ' 9 – מילת הפתיחה "יראו" כתובה על גבי מגינית אובלית, ממנה יוצאים שני ענפים עם עלים ירוקים ופירות אדומים.
קוטלג על ידי דר' איריס פישוף.
מקור: עיזבון איזידור קייזר, קופנהגן-המבורג.
